ולא יכלה עוד הצפינו. יתכן שכל מה שאורך זמן זאת הגזרה מכבידים המצרי' יותר לחקור אם יולד בן לבנו' ישראל להשליך אותו היאור' והנה ספר שאחר שעבדו שלשה חדשים לא יכלה עוד הצפינו לחוזק חקירת המצרים על זה. ועוד שכבר היה אז קולו יותר חזק והיה נשמע למרחוק בהיותו בוכה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 2 · פסוק 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
גומא. הוא עץ קל מאד:
ותחמרה. שעה אותה כחמר כדי שלא יכנסו בה המים. ואחשוב שיהיה זה החמר הטיט אשר יעשוהו בקיאי הצורפים ויקראו טיט החכמה:
בסוף. הוא הגמי שהיה בשפת היאור ועם כל זה נתיראה שיגדל היאור וישא התבה ולזה כסתה אותה בחמר ובזפת:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819