בבקר ובצאן. אמר זה לעשות מהם שלמים שנאמר ושמחת אתה וביתך אך עולות לא יתכן שיעשה מהם כי התורה צותה שיאכלנו במקום בית הבחירה והגיד בזה שאין חשש אף על פי שיאכל מנו המזבח קצת וישארו בידו עורות כי אינם נאכלים ולא יתכן לחללם על כסף כי התורה לא תקנה הפדיון הזה אלאל במעשר שני בעצמו כשלא הגיע למקום הבחירה והיה זה כן לפי שקניית הבקר והצאן הם לכונת האכילה לא לעורות וזה למדנו מזה באמרו ביין ובשכר לא תקפיד התורה אם יקנה היין עם הקנקים:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 14 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ובכל אשר תשאלך נפשך. לפי שמעשר שני היה מזרע האץ ומפרי עץ והיה הפרט הנזכר בזה המקום דבר שהוא נאכל והוא מגדולי קרקע או ב"ח טהורים למדנו מזה שאין ראוי שיתן הכסף כי אם בדבר שיש בו תועלת לאכילה או לשתייה. והוא עם זה בשר או גדולי קרקע:
ושמחת אתה וביתך. מגיד שכבר יתכן לעשות לו מזה השלמי' והם הנקראים שלמי שמחה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819