רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 30 · פסוק 15

העשיר לא ירבה. והדל לא ימעיט וגו'. כבר ביארנו שזאת המצוה לא היתה אלא לפי שעה ולזה לא ימנו הלאוים הנופלם בה במספר המצות. והנה צוה השם יתע' שלא ירבה העשיר בזה הענין ולא ימעיטו הדל לסבות האחת מפני שזה הושם בעניינים המשותפין לישראל שהיה ראוי שיהיה החלק האחד בו כחלק האחר ולא היה ראוי לקחת מהם על צד החיוב כי אם דבר שוה לא יוכר בו שוע לפני דל ואולם על צד הנדבה הותר להם להתנדב כל אחד מהם לפי אשר ידבנו לבו כמו שנתבאר מעניין מה שנתנדבו הנשיאים וזולתם למלאכת המשכן. והשנית שזה היה לכפר על נפשותם ממה שמנו קודם שנכנסו תחת כנפי השכינה וכל אחד מהם נפש יש לו ולזה ראוי שיהיו שוים בזה העני' והנה זאת התרומה הית' חלק אחד ממאה מערכם כי ערך הזכר שהוא מבן עשרים שנה ומעלה הוא חמשי' שקל לפי מה שהתבאר בפרש' אלה מסעי ולקחת את כסף הכפורים וגו'. ראוי שתדע שזה הפסוק הוא מדבר מתרומ' אחרת זולתי התרומ' שקדם זכרה בזאת הפרשה וזה שהתרומה הקודמ' לא נתנה על עבודת אהל מועד אבל נעשו ממנ' האדני' ושאר הדברים שנזכרו בפרש' אלה פקודי ועוד שאם היה הדבר כן היה אמרו לכפר על נפשותיכ' בזה הפסוק כפל ומות' ולזה ידמה שזה העני' מדבר מתרומ' אחרת יעשו ממנה התמידי' וכל קרבנו' צבור כי זה חובה על ישר' לעשותו ויתחיי' שיהי' שם כסף משותף יעשו ממנה כל אלו הענינים אשר חיובם על כלל ישראל ולפי שעבודת אהל מועד תשוב בסבוב כל שנה ושנה ראוי שיוקח כסף הכפורים זה בכל שנה ושנה ואולם אמרנו שהוא תשוב בסבוב בכל שנה לפי ששם העבודו' לא יהיו כי אם משנה לשנה כמו עבודת יום הכפורים וקרבן העומר ושתי הלחם של עצרת ומה שידמה להם ולזה הוא מבואר כי עבודת אהל מועד תכלול בעבודת השנה ולפי שכבר נאמ' בזה הכסף לכפר על נפשותיכם כמו שנאמר זה בתרומה הקודמת וכבר נתבאר שם כי הכפרה על הנפשות תהיה מחצית השקל הנה זה הכסף ג"כ יהיה מחצית השקל לכל אחד ואחד ולפי שזה הכסף ילקח מאת בני ישראל לבד הנה לא יקחו שקלים מהגוים ואם נתנו אין מקבלין מהם וזה דבר התבאר בספר עזרא שנאמר לא לכם ולא לבנות בית אלהינו וגו'. וראוי שתדע כי הכהנים והלויים ג"כ נכללים בבני ישראל ולזה יתחייבו בשקלים. ואולם הנשים פטורות שנאמר בבני ישראל ולא בנות ישראל והעבדים דינם כדין הנשי ולפי שזמן התחלת עבודת אהל מועד היה באחד בניסן כי אז הוקם המשכן הנה יהיה אחד בניסן ראש השנה לגביית השקלים וכבר יספק מספק ויאמר איך יתכן שנאמין שיהיה שעור זאת התרומה מחצית השקל והנה מצאנו בימי עזרא שהשיבו זאת התרומה לשלישית השקל שנאמר והעמדנו עלינו מצות לתת עלינו שלישית השקל לשנה לעבודת בית אלהינו ללחם המערכת למנחת התמיד וגו'. והנה אנחנו נבאר זה באחת משני דברים אם שנאמ' שאין שעור זאת התרומה מוגבל מן התורה ולזה היה להם כח לפחות ממחצית השקל או שנאמר שאין חיוב זאת התרומה מן התורה ונאמר שאם היו השקלים שהיו בימי עזרא כשיעור השקלי של תורה היה זה הספק מחוייב ואולם כשיתבאר שאותם השקלים הם זולת השקלים של תורה יותר זה הספק. והנה העירו רבותינו במסכת שקלים שהשקל שהיה בימי עזרא היה כפל השקל של תורה מזה המקו' יותר זה הספק ולא תקשה זה עלינו ממה שאמרו שם שהם נתנו שלישית השקל ההוא כי אנחנו התרנו זה הספק לפי פשט הכתוב ובגמרא רבני מערבא התירו זה הספק באופן הולך מהלך הדרש וזה שהם הבינו שלישית השקל על תרומת השקלים שהיו תורמים שלש פעמים בשנה ובזה האופן התירו זה הספק שם ואחשוב שהם למדו זה מזה הפסוק על צד האסמכתא לא שיהיה דעתם שתהיה הכוונה בפסוק ההוא זאת הכוונה וראוי שתדע כי ענין השקלים אינו נוהג אלא בזמן שבית המקדש קיים שנאמר ונתת אותו אל עבודת אהל מועד בזמן שעבודת אהל מועד נוהגת וזה מבואר בנפשו כי לזה התכלית ינתנו השקלים