צור. הוא חרב לקחתו למול את בנה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 25
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ותגע לרגליו. ר"ל שכאשר כרתה ערלת בנה הגיע דמו לרגליו מרוב הדם שיצא ממנו כי לא הי הלה אומנו' בזה המעשה ולא נתחנכה בזה. ולזה לא ידעה איך תעצור דמו באופן שלא יצא ממנו בכמו זה הרבוי:
ותאמ' כי חתן דמים אתה לי. ראוי שתדע כי שם החתנו' יקרא כלשוננו על התחלת הזווג ולזה יפילו אותם על התחלת כל דבר ולזה יקרא הוולד הנמול בעת המולו חתן כי זה התחלת שפיכו' דמים לה כי לא נסתה והנה חשבה שכזה יעשה כל מי שיכרות הערלה וכאשר סר החולי ממשה וגלה לה שאין המנהג לעשות המילה כזה האופן אבל ישתדלו לעצור הדם תכף אז אמרה שזה הולד הוא הראשון שישפך דמו בה האופן הנפלא בכל הערלו' המולו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819