והורידו זקני העיר ההיא את העגלה אל נחל וגו'. רוצה לומר אל נחל שירוצו מימיו בכח חזק:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 21 · פסוק 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
אשר לא יעבד בו ולא יזרע. לפי שאין הכונה בזה שלא יהיה נזרע המקום ההוא מעולם ולא נעבד כי זה ממה שאי אפשר לדעת אמתתו הנה הוא מבואר שהכונה שלא יזריע בנחל ההוא אחר זה ולא יעבד לעולם וזאת העבודה שנאסרה שם היא בגופה של קרקע כמו הענין בזריעה:
וערפו שם את העגלה בנחל. רוצה לומר שבתוך הנחל יערפוה בקופיץ ממול העורף והנה הטרפה היא כמתה ואינ' עגלה כי אם שתוף השם ולפי שמצאנו שאסרה התורה ההנאה גם בנחל שתערף בה למדנו שהעגלה אסורה בהנאה ולזה כונה התורה אשר לא עובד בה כדי שתהיה בכללות משולל ההנות ממנה ולזה היתה עריפתה בנחל איתן כי המים ההם חיים שלא נעשה בהם מלאכה עם שזה יורה שלא היצתה הנאה בארץ שתחת הנחל מזמן רב ולזה ידמה שלא יהיה ראוי עשות מלאכה אחרת עם העריפה והנה העריפה יחוייב שתהיה ביום כמו שהתבאר בשרשים הכוללים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819