רלב"ג ביאור המלות על התורה · בראשית · פרק 49 · פסוק 28

איש אשר כברכתו בירך אותם. רבים יתמהו מזה לפי שכבר ימצאו מבניו שלא בירך אותם בזה הספור כמו הענין בראובן ושמעון ולוי עד שכבר הוכרחו לומר שכבר בירך אותם איש כברכתו ולא נזכרו אלו הברכות ואולם מה שנזכר מזה הוא מה שהודיעם מה שיקרם באחרית הימים. וזה בלתי נאות אצלי כי הברכות שבירך אותם הנביא הם גם כן דברים שיקרום בעתיד ולולי זה לא ימצאו בברכות ההם תועלת. וראוי שתדע כי ההודעה שתהיה לאדם בדברים העתידי' לו אם טוב או רע הו' ברכה ולזה השגיח השם יתע' בזה האופן בדבקים בו רוצה לומר שיודיע אותם מה שיתכן שיקרה להם כדי שיקחו עצה ברע שלא יגיע וישתדלו בהגעת הטוב היותר שלם שאפשר כמו שביארנו ברביעי מספר מלחמות השם ובביאורינו לספר איוב ובהיות הענין כן הנה יתכן שמה שאמר יעקב לאחד אחד מבניו הוא ברכה לו הלא תראה כי יצחק אמר לעשו בברכו אותו ואת אחיך תעבד ואין זאת ברכה אבל היא מהדברים העתידים לו ועוד כי כבר ימצא תועלת לראובן ושמעון ולוי במה שאמ' להם מהדברים אלו וזה כי הוא הודיע לראובן כי הוא תכונתו הפחותה מנעה ממנו זה היתרון שהיה ראוי להיות לו והנה אם היה משתדל ראובן לתקון עניניו היה ממעט ממנו זה העונש ואולם מה שאמ' לשמעון וללוי מצד תכונתם הרע' אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל הוא ברכה כי לכמו אלו האנשים לא יאות הקבוץ ולזה היה הפזור טוב להם עם שכבר נמשך מזה הפזור ללוי ברכה נפלאה והוא שהיה משיג המצטרך לו בזולת עמל במה שנתנו לו ישראל מהמעשרות והתרומות ושאר המתנות שהיו לשבט לוי. והנה לשמעון נתאמ' זה הפזור באופן מה עם ירושת הארץ עד שנפלה נחלתם תוך נחלת בני יהודה כמו שמבואר ביהושע והנה תמצא שערי שבט שמעון היו מפוזרות בינות ערי נחלת יהודה לו תעמד על מניין הערים שנפלו לגורל שבט יהודה וזה שכבר תמצא שמהערים ההם נפלו קצת למטה שמעון ותבין מהסדור אשר להם בספור גורל בני יהודה שמהערים ההם שנפלו לגורל שמעון לא היו יחד.