אבד תאבדון את כל המקומו' אשר עבדו שם הגוים אשר אתם יורשים אותם וגו'. הנה זאת המצוה היא לעקור עבודה זרה מארץ ישראל והיא נוהגת תמיד בכל עת שתמצא עבודה זרה שם והוא מבואר מענינה שאי אפשר בה שתנהג אלא בארץ ישראל כי כבר ביארה התורה שזאת המצוה היא לעקור ע"ז מארץ ישראל:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 12 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
את כל המקומות אשר עבדו שם. מגיד שאנחנו חייבים בארץ ישראל להרוס הבתים שעבדו בהם עבודה זרה ולאבדם כשנבנה הבית לעבודה זרה כמו שיתבאר במה שיבא:
את אלהיהם על ההרים הרמים ועל הגבעות ותחת כל עץ רענן. למדנו שאנחנו חייבים לאבד העבודה זרה ששמו באי זה מקום שיהיה בארצינו והנה זכר אלו המקומות כי הם היו נוהגים שישימו שם אלהיהם ולמדנו מזה שאם בטלו אותם הגוי' עבודה זרה ההיא שלא נחוייב לאבדה שאינה אלהיהם בעת שמצאנוה והתורה אמרה את אלהיהם על ההרים שיהיו אלהיהם בעת שמצאנום וכן אמר בפרשת ואתחנן פסילי אלהיהם תשרפון ואמר בזה המקום ופסילי אלהיהם תגדעון ולדנו עוד מזה שאם השתחוו להרים או לגבעות אין אנחנו צריכין לאבדן כי התורה זכרה שאלהיהם על ההרים צונו לאבד ולא ההרים כי לא נקראם המקומות אשר עבדו שם את אלהיהם ולזה גם כן אם עשו מהם עבודה זרה לא נחוייב לאבדם כי אין בהם תפיסת יד אדם כמו שאם השתחוו לשמש או לירח לא תאסר לנו הנאתם ומזה המקום למדנו שהע"ז שהוא תחת עץ רענן לא נחוייב לאבד כי אם הע"ז לא העץ ההוא אחר שאין בו תפיסת יד אדם כמו הענין בהרים ובגבעות אך אם יש בו תפיסת יד אדם כגון שנטעון לע"ז יחוייב לאבדו וזו היא אשרה שחייבה תורה לשרפה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819