רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 3 · פסוק 11

מי אנכי כי אלך אל פרעה. רצה כזה שאיננו ראוי ללכת אל פרעה שהוא מלך גדול כי לא איש דברים הוא כמו שזכר אחר זה. ועוד שהו' היה לפי מחשבתו שפל מאד ולה לא יתכן שיבא לפני מלך גדול כפרעה וזה המאמר היה מגודל ענות משה:

וכי אוציא את בני ישראל ממצרים. רצה בזה שאע"פ שיהיה ראוי לבא אל פרעה הנה לא יתכן שיוציא בני ישראל ממצרים וזה כי לא יתכן שיוציאם ממצרים אם לא לתקוה שיעלה אותם לארץ כנען מדי צאתם והנה ישראל לא היו באופן מהשלמות שיהיה ראוי שתדבק בהם השגחה האלהית בזה האופן הנפלא בזה האופן הנפלא ר"ל שיירשו ארץ כנען קודם שיגיע העת. ואמנם אמר משה זה מפני מה שנתבאר לו מרוע מנהג ישראל ולא היה בזה למשה מיעוט אמונה בדברי השם יתע' לפי מה שייעד השם יתע' מן הטובות על צד ההשגחה יקרה שלא יגיע כאשר לא היה המקבל באופן מהשלמות שיהיה ראוי שתדבק בו כמו ההשגחה הזאת כמו שביארנו בששי ממ"י. ולזה אמר השם יתעלה כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו ושמרו דרך יי' לעשו' צדקה ומשפט למען הביא יי' על אברהם את אשר דבר עליו כמו שביארנו בפרשת וירא. והנה יתכן שתהיינה פעולות ישראל מצר בחירתם יותר רעות ממה שהיו לפי המסודר מהם שהוא הידוע אצל השם יתעלה כמו שהתבאר בג' ממ"י ולזה היה ירא משה שמא ימנע מישראל זה הטוב אשר יעד להם השם יתע' בעבור מנהגיהם הפחותים.