צדקה ממני. יותר ממני צדקה בזה הפועל כי כבר עשקתי ממנה חוקה כשלא נתתיה לשלה בני ולזה היה ראוי שאיבם אותה כי כן היה נהוג קודם מתן תורה שהיותר קרוב מיבם והיא השתדלה שיגיע לה ממני היבום. והנה לא יסף יהודה עוד לדעתה ליראתו שמא ימות כבניו כי היא מוחזקת שימותו אנשיה. וראוי שתדע שזאת הפרש' לא היתה אחר מכירת יוסף אבל היו קצת דברי הספור בעת מכירת יוסף. ולזה אמר שזה היה בעת ההיא וזה שאי אפשר שישלם זה העניין כולו אחר מכירת יוסף כמו שביאר החכם אבן עזרא. ואל יקשה בעיניך איך היה יהודה נפרד מאחיו קודם מכירת יוסף והנה הוא היה עם אחיו במכירתו כי הוא היה הולך ושב והנה היה לו לבדו צאן מלבד צאן אביו וזה הצאן אולי היה משלל שכם והנה הפסיק בזה הספור מה שהחל לספרו מיוסף להודיע ההבדל שהיה בין יוסף ויהודה בענין גלוי העריות.
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · בראשית · פרק 38 · פסוק 26
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819