כי יאמרו לא נראה אליך יי'. רצה בזה שאע"פ שיאמר להם ששמו אהיה אשר אהיה הנה לא נתברר להם שנראה אליו השם יתע' בנבואה וזה כי זאת ההשגה אפשר שתהיה לאדם מצד מה שהוא חכם ואע"פ שלא יהיה נביא ולזה שאל אותו יתבאר בו לישראל שהוא נביא ונתן לו השם יתע' שלשה אותו' בעניין בלתי מסכים לטבע המציאו' יודיע אותם לישראל קודם חדושם והם אות המטה ואות יד משה ואות מימי היאור וזה כי כבר יבחן הנביא במה שיודיע מהענינים העתידי' אשר יהיו על צד ההשגחה הפרטי' בפעם אחת לבד שאם ימצאו בהם דברים צודקים הנה יודע שהוא נביא כמו שבארנו בששי ממ"י וזה כי לא יתכן שיודעו כמו אלו העניני' בחלום ובקסם כמו שזכרנו שם והנה נתן לו השם יתע' ג' אותות שאם היו ישראל מוציאים דבה באו' הראשון ויאמרו שאין בו זרות אבל הוא מסודר שיהיה כן בעת ההיא אולי יאמינו באות השני ואם לא יאמינו גם באות השני הנה יאמינו באות השלישי כי כמו אלו הזריות הנה לא יתכן שימצאו יחד בזה האופן על המנהג הטבעי ולזה יביאם זה להאמין שהם דברים חוץ מן הטבע וההודעה בהם לא תהיה אלא לנביא:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819