ויהי ביום השמיני. ר"ל לאחר עבור שבעת ימי המלואים כי אז נשלם עניין משיחת אהרן ומשיחת בניו באופן שהיו ראוים לכפר עליהם בעצמם ועל זולתם והיה חטאת אהרן עגל לכפר על מעשה העגל ואם היתה כוונתו טובה כמו שבארנו ואמנם היה צריך כפרה כי כבר חטאו בזה העניין קצת ישראל וכאלו היה אהרן בזה סבה מה ואולם בני ישראל מפני שעשו קצתם ממנו ע"ז היה קרבנם דומה באופ' מה לקרבן הבא על שגגת ע"ז שהוא שעיר לחטאת ופר לעולה ובכאן היה שעיר לחטאת ועגל לעולה תמורת הפר להעיר על מעשה העגל והנה היה עמו כבש לעולה לסבה בעינה אשר בא פסח מצרים והוא להוציאם מאמונת המצרים שהיו עובדים מזל טלה והיה שם שור ואיל לשלמים שהם מהמיני הנבחרים והיה שם חטאת ועולה ושלמים להשלים הרצוי לישראל עם השם יתעלה בשלם שבפנים כמו שבארנו מעניין אלו הקרבנות והיתה שם מנחה בלולה בשמן להוסיף שלמות בזה הרצוי וכבר התבאר במה שקדם סדר הקרבת המנחה ושהו' עם קומץ לבונה ולזה לא נשנה הביאור בזה המקום:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 9 · פסוק 1
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819