רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 25 · פסוק 5

כי ישבו אחים יחדיו ומת אחד מהם ובן אין לו. ראוי שתדע שאלו האחים יחוייב שיהיו אחים מן האב כי לא ישאיר שם האח מי שהוא אחיו מן האם כי המשפח' מיוחסת אל האב לבד כמו שנתבאר במקומות רבים מהתורה ועוד כי דרך האחים מן האב להיות יושבים יחדיו לא האחים מן האם כי כל אחד יושב עם משפחת בית אביו ולמדנו מאמרו כי ישבו אחים יחדיו שאם לא היתה להם ישיבה יחדיו כמו שמת הראשון קודם שנולד השני הנה לא ינהג בהם זה הדין:

ובן אין לו. ר"ל בשום מקום ולזה צריך לחקור אף על פי שאין לו בן מזאת אם יש לו בן מאשה אחרת שהוא הדין ראוי שיקרא בנו להוציא את שנא משפחה ונכרי שאינו בן אלא בנה ולזה הוא מבואר שאם היה לו בן בשום מקום לא ינהג בו זה הדין ואחד בן ואחת בת כי התורה לא השגיחה אלא שלא ימחה שמו מישראל ומי שיש לו בת לא ימחה שמו בישראל והנה נאמן האב לומר זה בני לפטור את אשו מן היבום ומן החליצה והנה ראוי שתמתין היבמה שלש חדשים כדי שיודע אם בן אין לו ממנה שאז יוכר אם היא מעוברתם:

לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר. הזהיר שלא יקח אשת המת איש אחר זולתי יבמה שהוא אחי בעלה מן האב כמו שקדם ופי שאמ' אשת המת והיא תקרא אשתו מן הארוסין כאמרו בנער' המאורסה על דבר אשר ענה את אשת רעהו ולפי שאמר אחר זה יבמה יבא עליה ויבמה למדנו שאין הזר עובר בלא תעשה עד שיבא עליה כי הרצון בזה יבמה יבא עליה לאיש זר ולזה יהיה הרצון באמרו לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר לא תהיה לו לאשה באופן שיבעלוה אך יבמה לבד יבא עליה יבמה יבא עליה ולקחת לו לאשה ויבמה. לפי שאמר יבא עליה ולקחה לו לאשה למדנו שכיון שבא עליה איך שיהיה קנאה לו לאשה. אך לפי שאין הביאה נעשית אלא כשיכוין לביאה הנה ראוי שתהיה כונתו לביאה ואף על פי שלא תהיה כונתו לבא עליה והנה זה הפועל נקרא ייבום: