ויאסור יוסף מרכבתו. ע"י שליח או אסרה בעצמו על צד הזריזות לכבוד אביו והראשון נראה יותר לפי הפשט.
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · בראשית · פרק 46 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ויבך על צואריו עוד. ר"ל יותר מהנהוג או ר"ל והוא הנכון שעוד שהיה בוכה על צואריו כשאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם אחרי ראותי את פניך כי עודך חי והרצון בזה כי מרוב השמחה ימות האדם בלא עתו ובקלות כ"ש הזקן ולזה אמר אליו יעקב שהוא ימות בעת ההוא מרוב השמחה אחרי ראותו את פניו כי עודנו חי ואמר זה כדי שיסור יוסף ממנו ולא יבכה לפניו כדי שלא יתפעל לבו מזה ויפנה יעקב לבו לדברים אחרים כדי שלא ימות. ולזה לא זכר בכות יעקב על צוארי יוסף כי יעקב מנע עצמו מזה כדי שלא ימות מרוב הפעלות השמחה. ולזה תמצא שדבר אחר זה יוסף עם אחיו ועם כל בית אביו ולא היה שם יעקב כי כבר רצה יעקב שיסור ממנו יוסף כדי שלא ימות מרוב הפעלות.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819