אני יי' אלהיכם. רוצה לומר שהו' ראוי שתתנהגו במצותי כי אני הוצאתי אתכם מן העבדות הנפלא שהייתם בו ושמתי אתכם בני חורין ובזה הנימוס התוריי לא שהעמסתי עליכם מה שיכבד עליכם כמו העניין בשאר הנימוסים אבל הם ענינים יקל עשייתם לאדם להיותם נבחרים מצד עצמותם ולזה היה זה הנימוס חירות לכם לא עבדות ולזה גם כן אין ראוי שיכבד לכם מה שנתתי מהחירו' בארץ בשנת השמטה והיובל כי אני הנחלתי אתכם הארץ באלו התנאים והנה לא יעדה התור' בזה המקום ההולכי' בדרכי התורה כי אם באלו הטובות הגופיות לפי שהגעת הטובות הנפשיות לשלמי השכל הוא דבר הכרחי והנביא לא ייעד במה שהוא נביא בדבר ההכרחיי אבל ייעד בדברים האפשריים וזה מבואר מאד:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 26 · פסוק 13
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819