קריאה במקור

רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 22 · פסוק 41

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ויעלהו במות בעל וירא משם קצה העם. יש לשאול בכאן שאלה עמוקה והוא שכבר יראה מזה המקום ומה שאמר אחר זה אפס קצהו תראה וכלו לא תראה ומה שאמר וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו שכבר היה מדקדק בלעם שיראה את ישראל כדי שיהיה זה כלי לקוב את ישראל. והנה יפול בזה ספק חזק אי זה רושם היה בראותו ישראל להגיע להם קללה ועונש ואם אמרנו כי אולי בעין הרע היה מגיע היזק למי שיביט בהם מצד איד ארסיי נתך ממנו הנה ידמה כי ממקום רחוק כל כך לא היה אפשר שיגיע הפעלות למובטים מבני האיד הנתך מעין בלעם כי הוא לא יפעל באי זה מרחק הזדמן ועוד איך לא היו נזוקים העומדים לפניו ועוד איזה רושם היה בזה אל שיהיו מבורכים אשר יברכם והנה מצאנו שאמר לו בלק גם קוב לא תקבנו גם ברוך לא תברכנו והנראה בעיני שהוא היה רוצה לראותם כדי שתתבודד מחשבתו בהם ויהיה זה סבה אל שיודע לו מה שראוי שיקרה לחלק חלק מהם מרע או מטוב כי זה מתנאי הנבואה והקסם כמו שבארנו בב' מספר מ"י והנה היה במות בעל מקום גבוה אצל גבול מואב היה יכול בלעם לראות משם קצה העם. ואמר החכם אבן עזרא כי הוא בעל במות ארנון ונכון הוא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Ralbag on Torah, Venice, 1547
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819