רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 25 · פסוק 30

ותאר אלו החלות היו באופן שהיתה כל אחד מהם לחם הפנים ר"ל לחם שיש לו פנים רבים וכבר התבאר באחד עשר ממנחות תואר עשייתם והוא שהיו עושין חלה ארכה עשרה טפחים ורחבה ה' טפחים וקרנותיה שבע אצבעות וכופל מן האורך טפחים מכאן וטפחים מכאן ואותן הטפחים עומדים בגובה כמו דפנות וענין קרנותיה הוא לפי הנראה לי כי לא היתה החלה בעלת ארבעה צלעות בשלמות אבל היתה בעלת שמנה צלעות ארבע צלעות לצד הזויות באלכסון והם אשר קראום קרנות ואורך כל קרן מהם היה שבע אצבעות ובזה האופן ישלם לזה הלחם שיהיו לו פנים רבי' בכל אחד משטחיו המקיפים בו כי כל אחד מששה השטחים המקיפים בכל גוף שיהיה בזה התואר נחלק לשלשה שטחים עד שכבר יקיפו בו יח' שטחין שבע שטחים בכל אחד מדפניו ארבע בתושבת החלה ואולם עובי אלו החלות לא הוגבל כי כבר יתחלף לפי קושי הבצק ורכותו ולפי דעתי היה עוביו פחות מאצבע וזה יתבאר משעור עשרון שהוא עשירית שלש סאין ואמה על אמה ברום שלש אמות היה מחזיק ארבעים סאה. ולזה יהיה שעור העשרון אמה על אמה ברום חצי אצבע וחמישית חומש אצבע שהם כמו שלש מאות אצבעות ורביע אצבע בקרוב ובהיו' הענין כן הנה החלה הנעשת משני עשרוני' מעשרה טפחי' אורך וחמשה טפחים רחב לא יהיה כי אם שש שמיניות אצבע בקרוב כשהונח שיעור הבצק כשיעור הסולת אשר ממנו נעשה והו' מבואר שהבצק כשיהיה מצה לא יהיה נוסף כמותו על כמות הקמח ואם היה שיהיה נוסף הנה הוא מעט אבל יראה בחוש שכמות הבצק הזה הוא פחות מכמות הקמח ולזה לא יתכן שיהיה עובי אלו החלות כי אם פחות מאצבע ולזאת הסבה תמהנו על הרב רבינו משה במה שפירש וקרנותיו שבע שעובי החלה היה שבע אצבעות ועוד שכבר התבאר שם שיעור שתי הלחם שהיו באים בעצרת שהם באים חמץ שהיה כל אחד מהם עשרון והנה היה ארכו שבע טפחים ורחבו ארבעה טפחים וקרנותיו דאצבעות והוא מבואר שהבצק שיהיה חמץ הוא יותר רב הכמות ממה שהיה בהיותו מצה ואם היה הרצון בקרנותיו עביו הנה יהיה שיעור החלה שהיא מצה הבאה משני עשרונים יותר משלשה שעורים מהחלה שהיא חמץ הבאה מעשרון אחד וזה בלתי אפשר בשום פנים עם שהוא רחוק שיהיה מוגבל האורך והרוחב והעובי כי הכמות בזה יתחלף לפי קושי הבצק ורכותו וחשיבות התבואה והעדר חשיבותה ולזה הוא מבואר שהרצון בקרנותיו הוא כמו שפירשנו אנחנו עם שזה הוא יותר נאות מצד הלשון והנה היה זה הלחם דק וזה היה סבה אל שיכול להאפות כשיכניסוהו עם דפוס בלתי הם בתנור קטן כמו שנתבאר במנחות ולדקות זאת החלה יתכן גם כן שיקרא זזה הלחם לחם הפנים כי הוא זה כלו פנים ר"ל שאין לו תוך שלא ישלט בו האויר בקלות או חום התנור והנה היו משימים מאלו החלות שש במערכת האחת והיה גבהם י"ב טפחים וישאר ריוח בין שתי המערכות טפחים ושם היו נותנים שתים כפות מלאות לבונה כמו שיתבאר בפרשת אמור אל הכהנים: