רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 25 · פסוק 29

ואיש כי ימכור בית מושב עיר חומה. לפי שאילו המצות תלויות בארץ כמו שהתבאר בראש העניין והיה מבואר מן השרשים הכוללים כי התארים הנזכרים בתורה אינם לפי המציאות אבל לפי מה שראוי שיתואר בו בעל התואר ההוא הנה למדנו כי מה שיתואר כשהוא עיר חומה בעת כבוש הארץ אף על פי שאחר זה לא יהיה מוקף חומה דינו דין ערי חומה והוא מבואר שעיר חומה הוא מה שהוא מוקף חומה ואחר כך נתיישב העיר בתוך החומה לא מה שהיה עיר תחלה ואחר כך הוקף חומה והוא מבואר שאם אין מה שמוקף חומה במדרגת עיר לא ינהג בה זה הדין וראוי שתדע כי הבתים יכללם החצר כי ימצאו בתים רבים בחצר אחד והעיר תכלול חצרות ובתיהם ואם לא היה בעיר חצרות רבים והם על המעט שלשה יכלול כל אחד מהם בתים לא ינהג בה דין ערי חומה וכן אם לא היה הבית תוך עיר החומה שנאמר וקם הבית אשר בעיר וכן אם לא היה בבניין ההוא דין הבית כמו שיהיה שדה או שלא היה כשיעור בית לא ינהג בו זה הדין אבל דינו דין שאר הקרקעות שחוזרי' ביובל:

והיתה גאולתו עד תום שנת ממכרו. ידוע ממה שקדם בפרשת בא אל פרעה כי השנה היא פעם שתים עשרה חדש ופעם י"ג חדש ולזה היתה גאולתו מיום החדש ההוא עד כמו יום החדש ההוא מהשנה האחרת והמשל שאם נמכר באחד באדר תהיה גאולתו עד אחד באדר מהשנה האחרת שנא' עד מלאת לו שנה תמימה ולפי שלא התנה בכאן שתשיג ידו לגאל למדנו שיש לו למכור קרקע אחר לגאל וראוי היה להיות כן כי מפני שהבית הזה נחלט ואין העניין כן בשאר הקרקעות הנה יועיל לו אם ימכור במקום אחר לגאל אותו ואמנם אין בידו לגאל אותו חציין שנאמר גאולתו לא גולת קצתו ויתבאר שאין בידו ללות מעות לגאל אותו כי התורה לא הרשית קרוביו לגאל אותו כ"ש שאין ראוי שיגאלוהו מי שינם קרוביו ואלו היה אפשר לו ללות מעות לגאל אותו היה נגאל על יד מי שאינם קרוביו במעות שילוה מהם:

ימים תהיה גאולתו. ר"ל שנה אחת כי הוא כמו יום ארוך כמו שהתבאר בחכמה הטבעית וראוי שתדע שלא יגרע מערכו דבר בעבור מה ישב בו הקונה אותו כי לא אמרה התורה שיחשב בזה דבר ועוד כי זה המכר הוא לדורות לאין תכלית ולזה לא יכול לגרוע ממנו דבר בעבור מה שישב בו מהשנה וזה מבואר בנפשו: