רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 18 · פסוק 6

איש איש אל כל שאר בשרו לא תקרבו לגלות ערוה. ראוי שתדע שבזאת ההזהרה תועלת במדות ותועלת בעיון אמנם התועלת אשר בעיון בזה היא הערה שאין המבוא אשר בהולדה לזכר ולנקבה בהדרגה אחת ולזה הזהירה התורה שתהיה הנקבה שאר בשר הזכר כי שאר הבשר יחשב היותה מטבע אחר לפי שחצבו מצור אחד וכבר התבאר בטבעיות שיש הבדל נפלא בשה בין הזכר והנקבה והוא שזרע הזכר הוא הפועל בהולדה והנקבה תתן החומר שהוא המתפעל בהולדה ואמנם התועלת אשר במסות בזה זכרו הרב המורה והוא שאלו הנקבות שהם שאר בשר אם היו מותרות לאדם הנה לרב מציאותם אצלו ולחוזק האהבה אשר ביניהם בטבע יקרה שיהיו נשמעות אליו תמיד ויבא אליהן גם בזולת אישות ואע"פ שיהיו לאיש אחר ויגיע מזה הפסד נפלא בדברים הטבעיים המדיניים עם שכבר ישחית עצמו מצד רבוי המשגל וראוי שתדע כי גלוי הערוה ישלם בפתיחת הרחם כי אז יתגלה הנסתר והפתיחה ההיא תשלם בהכנסת העטרה לבד ואעפ"י שלא נגמרה הביאה והנה תמצא במקומות שכונה התורה שתהיה בשכיבה שכבת זרע כמו שתראה בשפחה חרופה בפרשת קדושים אמר ואיש כי ישכב את אשה שכבת זרע ואולם בזה המקום לא זכרה כי אם גלוי ערוה לתוספת הרחקה בזה כי אפילו בתחלת הביאה יתחייב כרת וראוי שתדע שזאת השכיבה תהיה אם כדרך הנקבות אם בזולת דרך הנקבות שהרי אמר בזה העניין ואיש כי ישכב את זכר משכבי אשה להעיר שהמשכב ההוא גם כן משכבי אשה ואם אינו עושה פרי ולפי שגלוי הערוה הוא התחלת הביאה הנה לא יהיה גלוי הערוה אלא במי שתתכן בו הביאה והוא בזכר מבן ט' שנה ויום אחד ומעלה ובנקבה מבת ג' שנים ויום אחד ומעלה כמו שהתבא בשרשים הכוללים ומזה המקום יתבאר שאם גלה ערוה בזולת קושי לא יתחייב כרת כי אין זה הענין התחלת ביאה והוא מבוא מזאת האזהרה שהקרב לאחת מהעריות קריבה המביאה לגלות הערוה עובר בלאו אבל לא יתחייב כרת אם לא גלה ערוה שהרי אמר בסוף הפרשה כל אשר יעשה מכל התועבות ונכרתו הנפשות העושות למדנו שלא נתחייב כרת אם לא עשה מעשה לא על השתדלותו לעשותו ואמנם הזהירה התורה בזה להוסיף הרחקה בזה הענין: