ויחר אף יי' במשה. אמר זה כלשון בני אדם להורות שלא אמר משה זה המאמר כהוגן וזה כי הוא היה באופן מהשלמות שהיה מיד עם ה' יתע' עד שכבר תבואהו הנבואה תמיד כאשר רצה באמרו עמדו ואשמע' מה יצוה יי' לכם ובהיות הענין כן היה לו לבטוח שיתקיים זה היעוד שיעד לו השם יתעלה שיהיה עם פיו באופן שיוכל לדבר כהוגן מה שיצטרך עם פרעה ועם ישראל והנה היה עונש משה על זה שנמנעה ממנו זאת ההשגחה אשר יעדו אותו השם בה והוכרח אל שיהיה לו אהרן לפה לדבר אל העם כאמרו ודבר הוא לך אל העם והיה הוא יהיה לך לפה ואתה תהיה לו לאלהים ר"ל מורה ולמנהיג וזה שכבר תשים הדברים בפיו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 4 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819