רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 3

איש אמו ואביו תיראו. צוה במורא ההורים כי בזה תועלת נפלא לקבל האדם מוסרי התורה וזה כי ההורים יסרו זרעם ויקנו להם המוסר אשר ישמרו בו מהשחית עצמם וזולתם כי זאת התכונה היא להורים בטבע לאהבת זרעם ולזה ישמרו בכל האופנים שאפשר שלא יוזקו מצד רוע מנהגיהם בפעולותיהם ושלא יזיקו זולתם לשמרם שלא יזיקום ועם זה ג"כ ייסרום שלא יטו אל רוב המאכל והמשתה כדי שלא ישחיתו קנייניהם וזה כלו נמשך הוא לכוונת התורה אמר כי באשר ייסר איש את בנו יי' אלהיך מיסרך ולזה התחיל שלמה בספר משלי להזהיר על זה המוסר אמר שמע בני מוסר אביך ואל תטוש תורת אך ולהיות מוסר ההורים הישיר לקבול מוסר התורה הפליגה התורה בעונש הבן שלא יקבל מוסר ההורים כמו שיתבאר בדין סורר ומורה על שבזאת המצוה תועלת נפלא להישיר האדם ליראת השם יתע' וזה שאם צוונו לירא מההורים לפי שכבר היו כלי מה שתולדתינו כל שכן שיותר ראוי לאין שיעור לירא מהשם יתעלה שהוא סבה האמתית במציאותינו ובמציאות ההורים וזה שלא נוכל לייחס הויתנו עם מה שבה מיתרון החכמה אל זר האב והאם כי לא נמצא בהם אומנות בזה המעשה עד שיכונו לעשות האברים בזה האופן הנפלא שהם עליו. ולזה יחוייב שיהיה הפועל האמיתי באלו ההויות שכל משיג מה שיעשהו כמו שביארנו בספר מלחמות יי'. והתבאר עוד במה שאחר הטבע. והנה יראת ההורים הוא לעשות מה שיצוו לעשות ולהשמר ממה שיזהירו מעשותו וכן יהיה מיראתם שלא לחלוק על דבריהם וכן תהיה מיראתם לשום מעלה גדולה בנפש ולזה יחוייב שלא יקל לשבת במקומם או לעמוד במקומם והוא מבואר שלא יחוייב מפני יראת ההורים לעבור את דברי השם יתע' כשיצוו על זה וזה כי יראתנו אותם הוא מפני מצות השם יתע'. ולזה ראוי שנירא יותר מהשם יתע' והוא מבוא גם כן שהאשה אחר שתנשא לא תמשול על זאת המצוה כי היא מוכרחת לעבוד בעלה ולזה לא ימשול האב להפר נדריה בהיותה בית איש אבל ימשול עם זה אישה כי היא מוכרחת להמשך לרצונו כמו שיתבאר בפרשת ראשי המטות:

את שבתותי תשמורו. העירנו בזה כי ביראת ההורים תועלת במדות ובדעות כמו העניין בשמירת שבתות השם יתעלה שיש בהם תועלת במדות ובדעות כמו שביארנו במצות שבת. ויתבאר עוד במה שיבא בשאר המועדות: