ויקרא לו אל אלהי ישראל. ר"ל לפי מה שאחשב שכבר קרה לו שבאה לו נבואה שם מהשם יתעלה שהוא אלהי ישראל כטעם אולי יקרה יי' לקראתי וזה ממה שירה שהמקום ההוא שבנה בו המזבח היה נכון שתדבק בו ההשפעה האלהית. והנה לא נזכרה זאת הנבואה כי אולי לא היה בה דבר מחודש או היא הנבואה שזכר אחר זה שבאה לו שם והוא שאמר לו השם יתע' קום עלה ביתאל ואפשר שיהיה הרצון בו שהוא קרא שם המזבח אל אלהי ישראל כמו שקרא משה שם המזבח יי' נסי וכמו שקרא למקום אל ביתאל במה שנזכר אחר זה וזה הפירוש הוא פירוש החכם א"ע. והביאור הראשון הוא יותר נאות לפי מה שאחשוב כי לא תמצא לאכו' בנין מזבח אם לא מצד שהגיעה שם הנבואה כדי שתגיע גם כן בעתיד כמו שקדם. והנה אפשר לפי זאת הכונה שיהיה פירוש ויקרא ויקרא לו אל אלהי ישראל וכבר קרה לו שהגיעה שם לו מהש' יתע' ולזה בנה שם מזבח.
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · בראשית · פרק 33 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819