ונתן אהרן על שני השעירים גורלות גורל אחד ליי' וגורל אחד לעזאזל. לפי שאמר על שני השעירים את שני השעירים שני שעירי עזים לחטאת וההמנות במספר יהיה ביותר שלם שבפנים באחדים השוים והמסכימים למדנו שראוי שיהיו שוים ושתהיה לקיחתם כאחד עד שיהיו שנים תמיד. וענין הגורלות לפי מה שיורה עליו הגדר הוא שישימו שני גורלות במקום מכוסה ויגיעו הדבר אשר בו הגורלות ויקחו ממנו אחד בזולת שיראוהו וישימיהו על אחד מהדברים אשר יפילו עליו הגורל והשני על השני ולזה ראוי שיהיו הגורלות שוים ומסכימים באופן שלא יוכר במשושם בהם דבר והמשל שאם היה אחד של אבן ואחד של עץ הנה יכיר הגורל איזהו במשושו אותו ויהיה ענינו כאלו לא היה שם גורל וכן הענין אם היו שניהם מדבר אחד נהיה האחד גדול והאחד קטן והנה אלו הגורלות היה כתוב באחד מהם להשם ובשני לעזאזל:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819