וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל וערלתם ערלתו את פריו. למדנו מזה שהנוטע אילן מאכל בארץ ישראל יאסר פריו שלש שנים מיום שנטעו והנה קראו ערלה להורו' שהוא מותר אין בו תועלת כמו הענין בערלת הבשר וטעם זה הוא כי בהתחלה לא יתכן לרוב האילנו' שיתנו פרים באופן שישלם החום היסודי בו כי לכח הזן בהם טרדה במה שיצטר' לו מן המזון לגדול גופם ולזה לא יתחזק על שיהיה שם מהמזון מותר מצומק ומבושל יעשה ממנו הפרי וכבר תראה זה בביאור ביין ענבי הגפן הילדה שהו' חלוש החום היסודי מאד ולפי שרצתה התורה שיהיה ראשית פריו קדש הלולים ליי'. להעי' כי הש"י הוא הפועל באמת בכל הפעולו' הטבעיו' ומאתו הכל חוייב שימתין זה עד השנה הרביעית שיהיה נבחר מה שיהיה ליי':
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 19 · פסוק 23
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
שלש שנים יהיה לכם ערלים לא יאכל. ראוי שתדע שהאכילה היא אחת ממיני ההנאה ולזה נלמד ממנה שפרי זאת הנטיעה אסור בהנאה שלש שנים ולפי שאמר ונטעתם כל עץ מאכל למדנו שאם נטעו לא למאכל פטור מן הערלה והוא מבואר שנטיעת ייחור מן האילן או זריעת זרע האילן הוא אחד לזה הענין וזה מבואר מהמקומות הכוללים. והנה הפרי הוא הכולל הקליפין והגרעינין אשר הם עמו וזה מבואר מצד הוראת הגדר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819