כי הרג תהרגנו. צוה בזה להמיתו ושהמוסת תהיה בו ידו בראשונה להמיתו ויד כל העם אחרונה ולפי שזאת ההמתה היא בסקילה למדנו שהמוסה חייב להשליך בו אבן שיהיה בו כדי להמית שנאמר להמיתו ואם לא מת ישליכו עליו כל העם אבנים באחרונה והנה כונה התורה בזה לפייס המוסת שיקח נקמתו מזה שהשתדל להאבידו עם שהוא במדרגת העם בזה והתורה אמרה יד העדים תהיה בו בראשונה להמיתו ולא יוסיפו לעשות כדבר הרע הזה בקרבך זו אזהרה למסית ולפי שאמר כדבר הרע הזה ולא אמר הדבר הרע הזה למדנו שאם הסית שיעבדוהו נהרג כיון שבא לידו מעשה שנאמר ולא יוסיפו לעשות והוא מבואר שאף על פי שלא אמר נלך ועבוד ואמר המסית אלך ואעבוד או אמר אלך ואשתחוה ומה שידמה לזה הרי הוא נסקל שנאמר כדבר הרע הזה וראוי שתדע שאם הסית יותר מאחד דינו גם כן כך אלא אם הסית רוב אנשי העיר שאז נקרא מדיח וכבר נתבאר דינו במה שנמשך לזה והנה אם הסית לשנים או יותר הרי הם עדיו וכדי שיכירו אם הוא שוגג או מזיד יראו אם יוכלו להחזירו לטוב ויאמרו לו היאך אתה אומר זה ואיך יתכן שנניח עבודת השם יתע' שהוא אלהים חיים ומלך עולם והלכנו לנוע על העצים והעל האבנים ואם לא חזר בו מביאים אותו לבית דין וסוקלין אותו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 13 · פסוק 10
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819