וגם הכהנים הנגשים אל יי'. ידמה שכבר קרא כהנים בני אהרן על שם העתיד ובזה האופן בעינו קראם נגשים אל יי' כי הם היו הכהנים ונגשים אל יי' בכח ואם לא היו עדיין כהני' בפועל וכן פירשו ז"ל במכילתא. וכזה תמצא שאמר הכתוב מבכור פרעה היושב על כסאו על שם העתיד והנה הזהיר אותם שיתקדשו וישמרו מעלות בהר ונגוע בקצהו פן יפרוץ בהם השם יתע' וימיתם במגפה לפי שהם אולי לא ישמרו מעלות בהר מפני ראותם שמשה ואהרן עולים בו. והנה מה משה מדוע הוסיף הש' יתע' לצוות ישר' שלא יהרסו לעלות ואמר הנה באמת לא יוכל העם לעלות אל הר סיני כי אתה העדות בנו לאמר הגבל את ההר וקדשתו לרשום בו גבול שלא יעברו ישראל הגבול ההוא ואמר משה לשם מה צורך יש בצווי הזה הלא כבר הגבלתנו וצוויתנו עם זה לקדש ישראל בדרך שיהיו נכונים ליום השלישי ולזה לא נצטרך להוסיף עתה להם אזהרה בזה וצווהו השם יתע' להוסיף להתרות אותם על זה לסבה שזכרנו. ועוד שכבר יעלה הוא ואהרן ואולי יחשבו מפני זה הכהנים והעם שאין בזה אשם אם יעלו בהר או אם יגעו בו ולזה חוייב שהוסיף להזהירם על זה שנית:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 19 · פסוק 22
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819