שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען אשר אני נותן לבני ישראל וגו'. יתבאר ממה שנזכר בפרשת ואלה הדברים שישראל שאלו למשה לשלוח אליהם מרגלים שנאמר ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים לפנינו ונמלך משה בגבורה ובא הצווי שישלח ראשי העם והם נשיאי המטות כי לשלמותם יתכן בהם יותר שלא יאמרו דבר יניאו בו לב העם ולזה אמר כלם אנשים ראשי אלפי ישראל המה להורות שהיו אנשים חשובים וכאלו השתדל השם יתעלה לברוח במה שנפלו בו עם שכבר היה ראוי שיבטחו בהש' יתעלה שכבר יורישם את הארץ מצד ראותם עוצם נפלאותיו במצרים ועל הים ובכל המקומות אשר באו שם עם שבחצרות ראו מופתים רבם מה' כמו שנזכר בזה הספור ולזה לא היה ראוי שיהיה תורם את הארץ כי אם לראות טובה ויופיה ומאי זה צד יתכן להם יותר לכבשה עם יד השם הטובה עליהם אך לא היה ראוי שייראו שתקצר יד השם יתעלה מלתתה אליהם ואם היה שיחקרו מאי זה צד יקל יותר לכבשה כי השם יתעלה כשיביא הצורך לעשיית המופתים יחבר להם הסבות אשר יהיה בהם יותר מעט מהזרות במופתי' ההם כמו שביארנו בששי מספר מלחמות יי':
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 13 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819