וינער יי' את מצרים בתוך הים. הרצון בזה כי הרוח שדחה עליהם מי הים בלבלם ונערם והוליכם אל עומק מי הים לרוב הדחייה אשר היתה שם וזהו מה שאמר ירדו במצולות כמו אבן ואפשר היותו מענין צעקה כטעם נערו כגורי האריו' ר"ל שהם היו צועקים מאד בראותם בא עליהם מי הים והנה בזה התועלת לישראל להודיעם כי הם היו אחריהם ושכבר היו טובעים וזה שאם לא היה הענין כן הנה מפני שהיה הענן ביניהם לא יתאמת לישראל שהיו טובעים המצרים כי אולי יחשבו שלא ירדפו אחריהם בתוך הים אבל שבו מרדוף ואולם כששמעו אותם צועקים נתברר להם שהם היו בים אחריהם ושכבר טבעו שם כלם כי לא ראוי שנשאר מהמחנה ההוא דבר:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819