שכל את ידיו. לפי דעתי הוא מענין עוות כטעם סכל נא עצת אחיתופל דעתם יסכל אע"פ שהוא כתוב בשי"ן הנה עניינו כאלו היה כתוב בסמ"ך כמו הענין בהוללות וסכלו' והכונה בזה שהוא עווה את ידיו ושם ימינו לפאת שמאל ושמאלו מפאת ימינו.
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · בראשית · פרק 48 · פסוק 14
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
כי מנשה הבכור. הרצון בזה שאע"פ שמנשה הבכור והיה ראוי שישים יד ימינו עליו אחר שבא לפאת ימינו הנה עווה יעקב עם כל זה להניח ימינו על ראש אפרים להיותו ראוי לברכה יותר כמו שהתבאר מדברי יעקב או יהיה הרצון בזה שיוסף שכל ידי עקב ר"ל שהיה סבה לסכל את ידי יעקב ויהיה אמרו שכל יוצא לשלישי. והנה עשה זה יוסף כי מנשה הבכור ולזה שם אותו לימין ישראל.
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819