רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 24 · פסוק 8

ואז לקח משה חצי הדם ששם באגנות וזרק על העם ר"ל שזרקו על קצתם לא על כל אחד מהם כי כמו שבזריקה אשר תהיה על איש אחד מצאנו שלא תצטרך להיו' על כל חלקיו אבל יספיק שתהיה על קצת חלקיו כן הענין בזריקה אשר תהיה על העם כלו ואולי זרק על מקום קבוץ העם והגיע הדם על קצם או זרק אותו על ראשי העם והביאור הראשון נראה לנו יותר ואולם לזרוק על כל אחד ואחד מהעם איננו נכון כי יקשה זה למשה לרבוי' ובזה נשלמה כריתת הברית כי דרך כורתי הברית לחלוק דבר אחד לב' חלקים נאמרו והמה כרתו אותו לשנים ויעברו בין בתריו והנה למדנו מזה שכבר טבלו קוד' זה כי לא מצאנו הזאה בזולת טבילה וזה יתבאר ממה שזכה התורה במצורע וטמא מת ועוד כבר נזכר בזה הענין כבוס בגדים קודם מעמד הר סיני ואין כבוס בגדים בזולת טבילה ומזה המקום למדו רז"ל שהגר כשיתגייר נכנס בברית בג' דברים במילה וטבילה והרצאת קרבן ואולם הטבילה והרצאת הקרבן התבאר ענינם מזה המקום ואמנם המילה לפי שקצת המצות התוריות לא יתכן שנחזיק בהם בזולת המילה כמו מצות קרבן הפסח ומה שידמה להם והנה נמולו ישראל בעת הצטוותם על אכילת הפסח ויצוו שכל ערל לא יאכל בו ולה נכנסו ישראל לברית באלו השלשה דברים: