כלנו בני איש אחד נחנו. קבלתי בפירוש זה הפסוק מהרב א"א נ"ע כי זה אמרו לאמת שאינם מרגלים לפי שהמרגלים הולכים בסכנה עצומה כפשע בינם ובין המות ואין מדרך האדם שישים עשרה מבניו בסכנה הזאת וזה שהוא אולי יקל באחד מבניו או בשנים אך לא במספר רב כזה. ולזה אמתו לו מזה שהם כנים ר"ל שהן אנשי אמת לא מרגלים. וידמה לפי זה הפירוש שהוא אמר להם כי אין זאת ראיה שהם אינם מרגלים כי אולי נשארו לאביהם בנים רבים ולזה הקל בהם והם השיבו כי לא נשאר לאביהם כי אם אחיהם הקטן והוא הוסיף לענותם שזה ראיה שהם מרגלים שאם היו באים לשבור אוכל היו באים כלם אך השאיר אביהם אחיהם הקטן שלא לסכן כל בניו והבחינה האמיתית תהיה בזה שהם יאסרו כלם מלבד אחד ילך לקחת אחיהם הקטן ואם לא ירצה אביהם לשלח אותו הנה זה ראיה כי הוא הקל בשאר בניו והשאיר לו הקטן לרוב אהבתו אותו שאם היה אוהב אותם במדרגת הקטן היה שולח הקטן תכף ואם לא ישלח הקטן הזה הוא ראיה כי לא ישלח שאר בניו להיותו מיקל בהם.
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · בראשית · פרק 42 · פסוק 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819