רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 22 · פסוק 13

כי יקח איש אשה. רוצה לומר שקנה אותה לו לאשה באחד ממיני הקניה ואחר כך בא אלה ושנא אותה ומפני שנאתו אותה העליל אותה שלא מצאה בתולה והוציא עליה שם רע לפי שידענו שאין האשה נסקלת על פי הבעל שנאמר על פי שנים עדים או שלשה עדים יומת המת ועוד שאף על פי שנודה שיאמן הנה לא תתחייב מפני זה מיתה כי אולי נבעלה קודם שתארס הנה מזה המקום יתבאר לנו שהוצאת שם רע הזה הוא שהביא עדים שזנתה בבית אביה אחר שנתארסה לו ועל זה אמר והוציא עליה שם רע רוצה לומר על ידי עדים שהעידו שזנתה אחר שנתארסה. או יהיה הרצון באמרו ושם לה עלילות דברים על יד עדים כי מאמרם יאמן ולזה יושמו לה הדברים ההם והם אמרם שנבעלה אחר שנתארסה והוצאתו עליה שם רע הוא מה שיאמר מעצמו שלא מצא לה בתולים כי זה אינו כי אם הוצאת דבה ושם רע כי דבריו אינם נאמנים ולזה ישפטו על פיהם הדיינים ויעיד על אמתת זה הפי' מה שאמר אחר זה והנה הוא שם עלילות דברים לאמר לא מצאתי לבך בתולים רוצה לומר כי לאמת שלא מצא לבתו בתולים שם עלילות דברים בפי העדים להעיד שקר ולא אמ' שם לה כי לא הושמו לה עלילות ההן אחר שיש לה עדים שיזימו עדי הבעל ולזה הוצרך לומ' והוציא עליה שם רע: