קריאה במקור

רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 31 · פסוק 13

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
אך את שבתותי תשמורו. רוצה לומר השבתו' והמועדי' כי כל אחד מהם נקרא שבת על שם השביתה מהמלאכה. והנה בא זה הצווי בזה המקום לסבות. האחת היה לעמוד על הכונה אשר בעבורה היו עניני המקדש באופן שהיו בו כי השבתו' הם מכווני' לזאת הכונה בעינה כמו שזכרנו במה שקדם ויתבאר גם כן על השלמות במה שיבא בג"ה. והשנית היא כי אולי יחשב חושב כי מפני שהקרבנות המוגבלים בתורה דוחים השבת והמועדי' כן תדחה מלאכת בית המקדש השבתות והמועדים ובארה לנו התורה בזה המקום שאין הענין כן והסבה בזה שלא קבעה התורה מועד בעשיית בית המקדש כמו שקבעה מועד בעשיית התמידין והמוספין ומה שידמה להם ולזה לא תדחה עשיית המקדש שביתת שבת לא יום טוב:
2
כי אות היא ביני וביניכם. רוצה לומר שבת בראשית כי הוא תעמידנו על שיש שם עלה ראשונה גבוה משאר עלות הנמצאות ולזה תורנו כי השם יתע' הוא יי' שהוא מקדש אותנו במצותיו להתקרב אליו בחזקת היד:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Ralbag on Torah, Venice, 1547
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819