ויולך יי' את הים ברוח קדי' עזה כל הלילה. ראוי שתדע כי השם כשיעשה המופתים ישתדל להמציא להם סבות אשר בהם יהיה יותר מעט מן הזרות אצל הטבע כמו שקדם וכבר ביארנו זה בששי ממ"י. ולזאת הסבה המציא הש' יתעלה ע"ד המופת רוח קדים עזה אשר היא מנגבת ומעתקת המים אל הצד המערבי באופן שחדש להם מקום מגולה בים והיומי הים מימינו ומשמאלו כי המקום ההוא יותר גבוה ולזה נשלם לו ההגלות עם השאר המים מימינו ומשמאלו וזה הוא הרצון בהם שאמר והמים להם חומה מימינם ומשמאלם לא שיהיו המים גבוהים מימין ומשמאל ולא יהיו נגרים שאם היה הענין כן לא יהיה מבא לרוח הקדים לחדוש זה המופת אלא שעם כל זה היו המים גבוהים בצד המערבי כי הרוח העתיקם שם והיה מונע אותם תמיד מהיותם נגרים ולזה הוליך יי' רוח קדים עזה כל הלילה. והנה קרא המים חומה. ואם אינם גבוהים לפי שהם היו מונעים המצרים מלבא עליהם מימינם ומשמאלם ולא היו יכולים ללכת כי אם מאחריהם. ומאחריהם היה הענן לחומר ביניהם:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 14 · פסוק 21
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819