רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 15 · פסוק 2

עזי וזמרת יה. יתכן שתהיה היו"ד במלת עזי נוספת ויהיה וזמרת כמו וזמרה כי כבר ימצא בלשון שמות מוכרתים יבואו בתואר סמוכי' נפל אשת' אתן שנת. וכמוהם רבים. והרצון יהיה בזה כי השם הוא עוז וזמרה וכן פירשו רז"ל במכילתא ויהי העוז מענין הבאת העונש הנפלא כמו שקרא המכות הנפלאים שהכה במצרים חוזק יד ויד חזקה ויהיה זמרה מענין שבח וגאות ורוממות כמו מזמרת הארץ. ויהיה הרצון בזה שהשם יתע' הוא תכלית העוז להתגבר על אויביו כי לא יבצר ממנו כל אשר ירצה לעשות והוא גם כן תכלית הטוב והשבח כי פעולותיו תמצאנה בתכלית מה שאפשר מהחכמ' וטוב הסדור. והנה ירצה בזה השם יתעלה היה עוז למצרים להתגבר עליהם להשחיתם והיה זמרה וטוב לישראל באופן שהיה לו לישועה בדבר ההוא בעינו שהשחית בו המצרים או יהיה וזמרת סמוך. ויהיה הרצון בזה שגבורת יה וטובו רמה בים סוס ורוכבו היה לי לישועה ר"ל שהפועל האחד בעינו היה בו התגברות והשחתה וטוב והצלה וזה כלו היה לי לישועה וזה כי הטוב שהיה בזה הפועל להוליך ישראל בים בלא נזק אין ספק שהיה לישראל לישועה ומה שהיה בו מההשחתה למצרים היה ג"כ ליש' לישועה כי בו נשלמה להם ההצלה מיד מצרים ובו הוישרו להאמין בשם יתע' האמנה שלמה או יהיה וזמרת מענין כריתה ויהיה יה מורה על ההפלגה והחוזק כמו שלהבת יה והרצון בזה כי עוז וכריתה חזקה היה מה ששפע מהשם יתעלה להשחית המצרי' והוא בעינו היה לי לישועה וזה תכלית הפלא שהיה הפועל המשחית והכורת הוא בעינו מושיע עד שיהיה כורת למצרים ומושיע לישראל:

ואנוהו. פרשו בו ואושיבנו בנוה ר"ל שאבנה לו מקדש תראה שכינתו בו. וקצת רז"ל פרשוהו מענין נוי ויופי. וזה לפי שה שאחשוב הנוה והמעונגה. גבר יהיר ולא ינוה ר"ל שאין בו מן הנוי והיופי דבר ועם כל זה הוא יהיר וגאה ויהיה הרצון בזה זה אלי ואתארהו בתארים אשר יהיה בהם מהנוי והיופי מה שאפשר כי כבר ימצא בפעולותו תכלית הנוי והיופי ואו יהיה הרצון באמרו ואנוהו והוא יותר נכון שאני אתארהו בתארים מורים על היות לו נוח ומשכן לדבר בלשון בני אדם ר"ל שאני אתרהו כאלו הוא כח בגוף כי אי אפשר לאדם לדבר בו בזולת זה האופן בדרך מפורסם לכל האנשים ולזה אמר ימינך יי' ושאר מה שדומה לזה וכאלו התנצל בזה על תארתו בכמו אלו התארי' :