ואני הנה לקחתי את הלויים מתוך בני ישראל וגומ'. כבר בארנו במה שקדם בפרשת בא אל פרעה שבכור אדם נוהג בחוצה לארץ ואמנם בכור בהמה אינו נוהג אלא בארץ והנה פטרו הלוים הבכורות מישראל לפי המספר ושאר הבכורות נתנו כל אחד מהם חמשת שקלים לאהרן ולבניו והם חמשת סלעים של כס צרוף שהם כמו ארבע אונקיות שלנו ואולם בבכורות הבהמה לפי שאין עיקרם נוהג בחוצה לארץ לא נמנו אבל לוקחו בכללו' הלויים ובהמתם תחת בכורות ישראל ובכורות בהמותיהם מזולת מניין בבכורות הבהמות ואמנם הוצרך להזכיר בכורות הבהמה ואם אינם נוהגי' בחוצה לארץ לפי שהוא ראוי שהבכורות בעצמם שהוצלו מהנגף בנגוף השם כל בכור בהמה יותר ליי' בהם כבוד באופן מה ואם לא היה אפשר שיהיו קדושים בעצמם ולזה אמר בכללות שכבר נלקח לש' ית' בהמת הלויים תחת בכורות הבהמה וכבר הרחבנו המאמר בזה בפרשת בא אל פרעה.
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 3 · פסוק 12
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819