וביום השבת שני כבשי בני שנה תמימים. הנה דין הקרבתם כדין התמידין בשוה אין הבדל ביניהם אלא שלא יבאו עמהם שני גזירי עצים כי זה לא חייבה התורה אלא בתמיד של שחר ושל בין הערבים כמו שנתב' בפרשת וירא ובפרשת צו ולא חייבה זה בהקרבנות שביניהם כמו שביארנו והנה המוספין היו קרבים בין תמיד של שחר ושל בין הערבי' כי לא היה שם קרבן קרב קודם תמיד של שחר ולא אחר תמיד של בין הערבים כמו שביארנו שם עול' שבת בשבתו למדנו מזה שאם שכחו או נאנסו ולא הקריב עולת שבת זו אי אפשר להם שיקריבו ביום אחר או בשב אחר אך בשבתו לבד:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 28 · פסוק 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819