בבאם אל אהל מועד. ר"ל לשרת כאלו תאמר להקטרת קטרת או להדלקת המנורה והנה למדנו זה ממה שאמר או בגשתם אל המזבח לשרת כי זה יורה שזאת הביאה הנה המכוון בה הוא לשרת והנה תמצא בסוף אלה פקודי שאמר תמורת זה המאמר בבאם אל אהל מועד ובקרבתם אל המזבח ירחצו והנה הרצון בקריבה ההיא לשרת וכזה יהיה הרצון בביאה לשרת וזה מבואר מאד ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימותו לפי שאמר תהלה ורחצו מים ולא ימותו אחר ביאת אהל מועד הודיענו גם כן שאם יגשו אל המזבח לשרת בזולת רחיצת ידיהם ורגליהם יהיו חייבים מיתה וזאת המיתה היא מיתה בידי שמים כי לא בא ציוי לנו להמיתו. וראוי שתדע שאם עבד הכהן בלא רחיצת ידיו ורגליו עבודתו פסולה והנה נלמד זה ממה שאמר בבעל מום בפרשת אמור אל הכהנים. ולא יחלל את מקדשי. הנה ביארה התורה בבעל מום שאינו במיתה אם עבד שעבודתו פסולה וכל שכן בזה שהוא במיתה והנה דקדקה התור' שתהיה זאת הרחיצה במים קדושים שנתקדשו בכלי שרת ושתהיה הרחיצה הזאת במקדש למעלת העבודה ואם חסר אחד מאלו התנאים הרי זה כאלו לא רחץ.
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 30 · פסוק 20
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819