ואת פר החטאת וגומר והשורף אותם יכבס בגדיו. מפני שאמרה התורה בזה המקום אשר הובא את קדמם לכפר בקדש ולא היה צרך זה בזה המקום לפי שכבר ידענו זה למדנו שהשורף טעון כבוס בגדים מפני שהובא את דמם לכפר בקדש ולזה יתבאר שכל חטאות הנשרפות מחוץ לחנה מטמאות בגדי שורפם וכן הענין בבגדי מוציאם מחוץ למחנה ובכלל הנה לסבה אשר התחייב בזה המקום יתחייב זה בכל חטאות הנשרפות וראוי שתדע שכבר יתואר שהוא מוציא מחוץ למחנה תכף שיצא מן המחנה שהוא בו כי כל עוד שהוא במחנה ההוא בעינו הוא כמה שממנו התנועה ולזה לא יקרא מוציא חוץ למחנה עד שיצא חוץ לעזרה וכן משהיגע למקום שריפתו אינו מטמא המתעסק בו כי לפי מה שאחשוב אלא אם היה מתעסק בשריפתו. והשורף מטמא בגדים כל זמן שיהיה אפשר שיתואר כשהוא שורף ולזה יטמא בגדים המתעסק בשריפתו עד שתשלם השרפה ויעשה האפר והוא מבואר שלא יקרא שורף מפני הבעירו האש אם לא היה באש הזה זה החטאת הנשרף:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 16 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819