צעקה נערה המאורשה ואן מושיע לה. למדנו מזה שראוי לרואים שיושיעוה מיד מאנסה וההושעה תהיה בשימלטוה מזה הפועל בצד שיוכלו עליו ולזה אם לא יוכל הרואה לאסרו בדרך שלא יוכל על זה הנה יש לו רשות להכותו או לחבול בו בדרך שתשלם לה ההצלה ממנו ואפילו בנפשו של רודף אחריה אם לא יוכל להצילה בצד אחר ולפי שכבר הקיש לזה הקם על רעהו ורצחו נפש למדנו שהרודף אחר חבירו להרגו יש רשות לרואים להושיעו ואפילו בנפשו של רודף ולזה אמרה התורה לא תעמוד על דם רעך ואינו דוקא דבר שיש מן הסכנה המגיע מנרדף ליד דם כי אפילו ממה שיגיע לו מן הפגם והבושת ואפילו אין בו היזק מן הממון כמו זה הענין המגיע בנאנסת זאת כי כלנו חייבים בכבוד האחד על חבירו:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 22 · פסוק 27
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819