רלב"ג ביאור המלות על התורה · ויקרא · פרק 14 · פסוק 16

והזה מן השמן באצבעו שבע פעמים לפני השם. הנה ההזאה הזאת היא לצד המערב כנגד קדש הקדשים שנאמר לפני השם ועל כל הזאה והזאה תהיה טבילה ומיתר השמן אשר על כפו יתן הכהן באצבעו הימנית על תנוך אוזן המטהר הימנית ובוהנותיו על דם האשם רוצה לומר אצל דם האשם או עליו ממש. וראוי שתדע שלא יחוייב שיהיה שם דאם האשם בעת זאת הנתינה וזהו שכבר אמר תמורת זה בקרבן מצורע עני על מקום דם האש ולזה אף על פי שנתקנה הדם משם קדם זאת הנתינה יתכן לתת מהשמן בבוהנות המצורע ואזנו באופן הנזכר ולפי שאמר ויצק על כף ההן השמאלית ולא אמר על כפו למדנו שהוא ראוי שתהיה זה על כף כהן אחר אלא שאין זה מעכב וזה שכבר תמצא בפרשה הבאה אחר זה ונתן הכהן מן השמן אשר על כפו וזה מורה שאפשר שיעשה זה בכף כהן עצמו והנותר בשמן אשר על כף ההן יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן לפני השם למדנו שראוי שיהיה זה העניין לפני השם רוצה לומר שיהיו פניהם לצד המערב ושזאת הנתינה היא מעכבת הכפרה ולזה אמר יתן על ראש המטהר וכפר עליו הכהן הא אם לא נתן לא כפר ועשה הכהן את החטאת וכפר על המטהר מטמאתו רוצה לומר שאחר זה יותר לו לאכל קדשים ולהכנס לעזרה ואולם העולה אינה מעכבת הטהרה כמו שזכרנו בפרשת יולדת ואמנם אמר הקרבת העולה והמנחה וכפר עליו הכהן וטהר לחתימת המאמר כאלו אמר שבסדר הנזכר תשלם הכפרה והטהרה למטהר ואולם למה היו אלו הקרבנות בזה האופן אחר התגלחת והצפרים הנה ראוי שנאמר בזה לפי מנהגנו והשגתנו ונאמר כי מפני שהיה חטאת המצורע הנעשה חוץ לשלש מחנות בתכלית מההוראה על החומר החסר ולזה לא היה ממנו דבר להשם יתעלה ולא לכהנים וגם לא היה מטהר בו המצורע לחסרונו כמו שנזכר הנה לא היה ראוי שתבא אחריו עולה שהיא כלה לשם יתעלה כי אין האיש הזה במדרגה שתקובל ממנו עולת כי היא תבא אחר שלמות הטהרה ולזה בא אחריו אשם המורה על הצורה הוראה מה ולזה היה נזרק דמו למטה וסביב והיתה הוראת האשם בזה המקום לפי הנראה לנו כי מהצורה באה הרפואה למטהר כמו שבא ההפסד מצד החמר ולזה היתה נתינת הדם והשמן מהכף השמאלית על אלו האברים הימניים כאלו יאמר כי מהצורה היתה זאת הדריכה מהשמאל אל הימין כי השמאל מורה על הנטייה וההפסד וחלי הוא נטייה ממנהג הטבעי והיתה נתינת הדם והשמן על אלו האברים שהם קצוות הגוף והם מפני זה חלושים וידחו להן המותרות לזאת הסבה ועם זה כאשר תעשה הצורה פעולתה בשלם שבפנים ידחה העפוש וההפסד גם מאלו המקומות החלושים והנה יזה משמן שבע פעמים לפני השם להעיר כי הכחות השופעות מהגרמים לפי מה שנתן מהם השם יתעלה מהכח ביום הבראם הם שומרים האדם בעצמות מכמו אלו ההפסדים וזה המכוון מהם ואם היה שיהיה במקרה סבה באופן מה לכמו אלו הפסדין כמו שזכרנו ולזאת הסבה היה התנופה לזה האשם להורות כי התנועות הסבוביות הם התחלות לתנועות היסודיות ולתנועות המורכב מהם לפי מה שסודר ביום ברא ארץ ושמים וזה כי ההולכה וההובאה מעירות על התנועות הסבוביות המזריחית והמערבית וההעלאה וההורדה מורה על תנועה מהמרכז ואל המרכז ואלו התנועות הנזכרות סבות שאר התנועות הקודמות כמו שהתבאר בטבעיות והנה היתה זאת הפעולה המורה על הצורה בשמן שנשאר רשומו זמן ארוך והיתה הפעולה המורה על החמר החסר במים שלא ישאר רשומם כי אם מעט כי החלי שוהא מפאת החמר הוא מעט ואולם הבריאות שהוא מצד הצורה הוא מאדיי ולזאת הסבה היה ההקדשה במשיחת השמן והנה היה השמן ההוא רוקח ולמעלת הנמשח בו מה שאין כן בשמן אשר ימשח בו המטהר מהצרעת ואמנם ינתן הנשאר מהשמן על כפי השמאלית על ראש המטהר באצבעו הימנית לפי שהראש לקרירותו יתפעל בקלות מחסרון החום היסודי. ובהיותו שלם ישמר מהרעועים וכאלו יעיר בזה כי הצורה בהיות פעולתה שלמה תשמר הראש מהפסדים עם האותות לקבל הרעועים מצד החמר וזה כלו לפי מה שהשרשנו נוהג מנהג הענינים להעיר על מציאות הצורה ושמנינה יהיו הטובות וההפסדים יהיו בסבת החמר ולפי שדם האשם מורה על הבריאות שהוא מצד הצורה לא יכשר היותו כי אם כבש ואף אם היה המצורע עני וזה שהדם מורה על ההפסד הוא דם העוף להיותו בעל חי חסר כמו שבארנו ולזה יחוייב שיהיה זה הדם השני שמורה על הבריאות דם בעל חי שלם והוא ההולך אשר יוליד בעל חי כגופו ולזה לא תיכן שיהיה תור או בני יונה ולזאת הסבה תמצא במצורע עני שיביא חטאתו ועולתו מן העוף אבל אשמו יהיה כבש עכ"פ ואם דל הוא ואין ידו משגת רוצה לומר שדלותו הוא באופן שאין ידו משגת לכל אלו הקרבנות ולפי שאין המטהר ראוי לחטאתו ולעולתו ולמנחתו אשר בהם הבדל בין דל לעשיר כי אם אחר הביאו אשמו הנה יודע אז אי זה קרבן יתחייב להביא שאם היה אז עשיר יתחייב להביא קרבן עשיר אף על פי שהעני אחר כך ואם היה דל יביא קרבן עני אף על פי שהעשיר אחר זה ולפי מה שהתבאר בשרשים הכוללים יתבאר שהדם העומד לזרק נפשט אותו כזרוק ולזה כיון כשנשחט דם האשם יחול עליו חייוב היות הבאת שאר הקרבן ואז יבחן אם יתחייב להביא קרבן עשיר או עני ושאר מה שנזכר בזאת הפרשה מקרבנות המטהר הכל מבואר ממה שקדם לנו מהמאמר בקרבנות עשיר והנה שם זכרה התורה על הסדר הנשכר בקרבנות עשיר להעיר כי הכל מכוון ולזה לא יתחלף זה הנימוס כלל ואם יתחלפו הב"ח אשר מהם והיה הקרבנות וכמות המנחה: