כאשר עשו לי בני עשו היושבים בשעיר. לפי שידענו שהוא לא אבה לתת ישראל עבור בגבולו למדנו מזה גם כן שהמואבים היושבים בער לא נתנום עבור בגבולם ומזה גם כן יתבא' שאמרו אכלה ער מואב ר"ל העם שיה יושב בה אז כמו שתרגם אנקלוס כי ער נשארה למואב כמו שיתבאר בה המקום ולזה יתבאר כי הדברים הקודמים לזה שלח לסיחון אך לא שלח לא זה המאמר ר"ל אמרו כאשר עשו לי בני עשו וגו'. והנה הרצון בו שכמו שעשו לי בני עשו והמואבים שלא נתנוני לעבור בגבולם עד אשר אעבור את הירדן כי לא שאלתי מהם כי אם דריסת הרגל לא אבה סיחון מלך חשבון העבירנו בו ותהיה וי"ו מולא אבה ללא עניין וכמוהו רבים או הרצון באמרו ולא אבה הנה לא אבה:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · דברים · פרק 2 · פסוק 29
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819