ביני ובין בני ישראל אות היא לעולם כי ששת ימים. הנה זה האות הוא שהשבת תעידנו על שהשם יתע' חדש העולם אחר שלא יה וזה האות הוא זולת האות הקודם כי הוא לדעת כי הא יי' מקדשנו. ולזה היתה מצות השבת לפי מה שהתבאר בתורה לשלש סבות שתי אלו הסבו' הנזכרו' בזה המקו' והשלישית להעמידנו על שהשם יתע' הוציאנו ממצרי' כמו שנזכה בפרשת ואתחנן אמרו שבת וינפש הוא לדבר כלשון בני אדם כי אין אצלו יגיעה ולאות כלל. ואולם התועלות המגיעות משמירת השבת כבר זכרנום במה שקדם ובזה המקום ואין תועלת בכפל הדברים:
קריאה במקור
רלב"ג ביאור המלות על התורה · שמות · פרק 31 · פסוק 17
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Ralbag on Torah, Venice, 1547
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001076606
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 3286abf88ac944aa57787edc617599b55451a70b46f8237b305c4d79a3bbb819