רלב"ג ביאור המלות על התורה · במדבר · פרק 6 · פסוק 25

יאר יי' פניו אליך ויחונך. ר"ל שזאת הברכה שזכרנו הוא משם יתעלה ואף על פי שכבר נשיג המוכלות באמצעות הרגש כאשר יכפל בדבר כמו שנתבאר בחכמת הטבע הנה לא יספיק זה לקנות המושכלו' אם לא נעזר בזה כשפע השופע מהשם יתע' באמצעות השכל הפועל כמו שבארנו בראשון מספר מלחמו' השם וזה השפע כנה אותו בזה המקום בהארת השם יתעלה פנים אלינו והנה פניו הם השכלים הנפרדים כי הם הנמצאות היותר נכבדות אשר השגחת השם יתעלה ופניו ראוי שתהיה בהם והארת פניו הוא השפע השופע באמצעותם שיכין לנו הדרך להשיג המוכלות על אמתתם ואמר שה איננו מהש' יתע' על צד החיוב ר"ל שאינו מחוייב כשנכפל לנו ההרגש בדבר מה שיגיע לנו המושכל תכף אבל ישפיע זה מהש' יתעלה על צד החסד והחנינה שנ' ויחונך וזאת היא פנה גדולה מפנות התוריות וזה שאם אמרנו שיהיה מה שישפע מהשם יתע' שופע בחיוב היה מחוייב שישפע ממנו זה המציאות תמיד ויהיה אם כן העולם קדום אבל ראוי שנאמין שמה שישפע מהשם יתעלה שופע על צד החנינה והחסד לא על צד החיוב ולזה יתכן שישפע ממנו המציאות תמיד בעת מה ולא ישפע בעת אחרת ואפשר שאמר יברכך על מה שישפע לנו מהחכמה אשר אצלנו וההתחלות מן החוש כי כמו זה יקרא ברכה כשישיג השגתינו החלושה השגה שלמה ואמר יאר על מה שישפיע לנו שאין אצלנו ההתחלות כמו הענין בנבואה וקרא זה העניין חנינה כי על צד החנינה יגיע זה ממנו כמו שבארנו בשני מספר מלחמות השם: