אדרת אליהו · ויקרא · פרק 21 · פסוק 18

להקריב לחם אלהיו. אין לי אלא תמידין שקרויין לחם שנא' את קרבני לחמי שאר קרבנות מניין ת"ל עוד לחם אלהיו מניין לרבות את הדם ת"ל להקריב. מניין לרבות ק"ק וקדשי קלים ת"ל לא יגש להקריב. מניין הקומץ והלבונה והקטרת ומנח' נסכים וכו' ת"ל לא יגש להקרי' ומניין לרבות היציקות והבלילות התנופות והגשות ת"ל עוד לא יגש. יכול שיהא חיי' על אלו ת"ל לחם מה לחם מיוחד שהו' משו' עבודה (וזה סדרן מום הראשון אפי' נעשה אח"כ. הב' אפי' לפני הדבור. כי כל לרבות אהרן עצמו. הג' לרבות שאר מומין:

כל לרבות מום עובר. איש איש שבשני פסוקין לרבות הכושי כו' ואיש שבפסו' ראשון לקטן שפסול. הד' פרט לטריפה. הה' פרט שעבר מומו. לא יקרב הראשון על עולות ועל אימורי הבשר. הב' על הדם. הג' על אמורי קדשים. הד' על הקומץ כו'. הה' על היציקות כו'. לחם הראשון פרט ליציקות כו' שאינו חייב. לחם הב' לרבות שאר עולות ציבור ויחיד:

עור. בין בשתי עיניו בין בעינו אחת חוורוור ומים קבועין מניין ת"ל איש עור. פסח. בין חגר בשתי רגליו בין חגר ברגלו אחת מניין לרבות חלולה עקומה ת"ל או פסח:

חרס. שחוטמו שקוע חוטמו סולד חוטמו נוטף או בלוס מניין ת"ל או חרם. שרוע. שנשמטה יריכו פיקה יוצא מגודלו מניין ת"ל או שרוע. שבר רגל. שנשברה רגלו קישין וקולבו ועיקל מניין ת"ל או שבר רגל. שבר יד. שנשברה ידו. אצבעות קלוטות או מורכבות מניין ת"ל או שבר יד. גבן. שיש לו גבינות הרבה. אין לו גבינות או שאין לו אלא גבן א' מניין ת"ל או גבן ר' דוסא אומר שגביניו שוכבות רחב"א אומר שיש לו ב' גבין או שדראות. דק. זה הדוק. נחש חלזון עינב מניין ת"ל או דק: