אדרת אליהו · במדבר · פרק 22 · פסוק 8

לינו פה הלילה. הענין הוא כי כל הענינים הם בג' דברים. הענין בעצמו. והמקום אשר יעשה בו הענין ההוא והזמן לענין ההוא. והם עש״ן. ולמעלה מג' ענינים אלו הוא רצון השם ולכך אמר כאן ג' אלו לינו פה. הוא המקום. הלילה. הוא זמן. כי הזמן ההוא ראוי היה לזה. והשבתי אתכם דבר. הוא הענין בעצמו ואח״כ אמר הרביעית שהיא למעלה מכל ג' האלו והוא שאשר ידבר ה' אלי.

מהדורא תליתאה
כאשר ידבר ה' אלי. התפאר בעצמו בנבואה שהיא ממקום שנקרא שבת וזה נרמז במלת והשבתי. כאשר ידבר. אמר שיגיד להם מה שיבוא לו בנביאות מהש״י אבל לא קיים דברו כי כחש להם דבר ה'. וישבו שרי מואב. אמרו במדרש ע״י שישבו שרי מואב עם בלעם והמתינו לדבר ה' ולא כמו שעשו זקני מדין שהלכו תיכף ולא רצו להמתין לכך זכו שרי מואב שנתעכב הפורענות מלבוא עליהם עד ימי דוד אבל מדין בא עליהם הפורענות מיד בימי משה:

מהדורא רביעאה
והשבתי. כאשר. הוא בינה וחכמה שהם דבור ותשובה. ראשית ואחרית. ישר וחוזר. וז״ס תשובה תשוב ה״א ובשנייה אמר ואדעה מה יסף כו' והוא הדעת שהוא בישר בסוד שם ע״ב וניבא ולא ידע מה ניבא שבראשון לא אמר להם אלא הדיבור שנאמר והשבתי אתכם דבר. ובשניה אמר ואדעה מה יסף שהוא המעשה כי דעת הוא במעשה:

וישבו שרי מואב. הם שרים אחרים ששלח אחריו להוליך אותו כמ״ש ה' במשפט יבא עם זקני עמו ושריו (ישעיה ג' י״ד) ולכן לא נאמר כאן מדין רק שרי מואב ובמדרש ובזוהר אמרו שזקני מדין לא רצו להתעכב שם רק זקני מואב כו' והא והא איתא: