דבר אל בני ישראל נפש כו'. אם הכהן המשיח כו'. אל בני ישראל ואין הנכרים מביאין חטאת אפי' על מצות שנצטוו עליהן בני נח ומניין לרבות גרים ועבדי' ת"ל נפש.
קריאה במקור
אדרת אליהו · ויקרא · פרק 4 · פסוק 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
נאמר כאן בני ישראל. נפש. אם הכהן. מפני שכ"ג וציבור שוין ליחיד שאין מביאין אלא על דבר שזדונו כרת:
בשגגה. לא על הזדון וכן בשגג' דשעיר ודשעירה וכן בשגגה דע"ז:
מצות ה'. ולא מצות המלך ולא מצות ב"ד:
מכל פרט. (לשמיע' קול ולביטוי שפתים) ולטומאת מקדש וקדשיו:
מצות ה'. שומע אני עשה ול"ת ת"ל אשר לא תעשינה פרט לפסח ומילה יכול שאני מוציא אף מ"ע שבנדה ת"ל כל מצות ה' ריבה.
ועשה. פרט לדבר שאין בו מעשה:
מהנה. הנה אבות מהנה לחייב על התולדות כאבות (שבת ע' ע"ב).
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba