אדרת אליהו · ויקרא · פרק 5 · פסוק 22

וכחש בה. בגוף הדבר ולא במוצא. אי מה אלו דברים שאפשר לדעת דברים שא"א לדעתן כגון המערב מים ביין כו' ת"ל על שקר כל שיש שקר. אי מה אלו דברים שאין מזיקין דברים המזיקין חובל אדם באדם קנין בקנין. אדם בקנין. קנין באד' מנין ת"ל על אחת מכל אשר כו' אי מה אלו דברים המשלמין את הקרן תשלומי כפל ד' וה' וכו' ת"ל ומעלה מעל ריבה. מעל בה' לרבות קדשי קלים. לחטא בהנה. פרט לאומר חבלת בי בשבת דלקת גדישי וכו' אמר לו אביו חבלת בי ועשית בי חבור' והוא כופר דקם בדרבה מיניה. והשיב את הגזילה. הגזילה עצמה יכול דוקא את הגזילה עצמה ת"ל ושלם. יכול משיב ומשלם שהרי הגונב משלם כפל ת"ל גזילה. הגזילה משלם. יכול דוקא משלם ת"ל הגזילה הא כיצד כשהגזילה בעין ישיב את הגזלה ואם לאו ישלם. ד"א את הגזילה כעין שגזל וכו' (אינו בת"כ רק בב"ק ס"ו ע"א) פרט לשינוי שקונה. אשר גזל. פרט לגזל אביו שאינו משלם חומש ואשם. יכול לא ישיב כל עיקר ת"ל הגזילה וכן בעשק ובפקדון. ועדיין אני אומר אימתי אינו משלם בזמן שלא נשבע לא הוא ולא אביו. נשבע הוא ולא אביו כו' הוא ואביו מניין ת"ל גזל עשק הפקד מצא. ועדיין אני אומר אימתי משלם קרן בזמן שנשבע הוא ואביו. הוא ולא אביו כו' ת"ל גזילה ועושק ופקדון ואבידה: מניין ליתן את האמור למעלה למטה ת"ל מכל אשר כו'. ד"א וכחש בעמיתו כלל בפקדון כו' פרט או מכל כו' כלל מה פרט מפורש דבר שגופו ממון כו': (אינו בת"כ רק בשבועות דף ל"ז ע"ב)