אדרת אליהו · ויקרא · פרק 7 · פסוק 18

ואם האכל. במחשב הכתוב מדבר עיין רש"י ז"ל עד ואינו נפסל בשלישי או אינו אלא בכהן ת"ל אותו בזבח מדבר. בן עזאי אומ' אותו בבל ירצה ולא מאחר נדרו בבל ירצה. אין לי שמחשבה פוסלת אלא בזריקה. שחיטה קבלה הולכה מניין ת"ל האכל יאכל. יכול אף בשירי הדם והקטרה ואכילת בשר ת"ל המקריב והלא זריק' בכלל היתה ולמה יצאתה להקיש אליה מה זריקה שמעכב כפרה אף כו' יצא כו' שאין מחשבת פוסלת אלא בדבר הראוי כו' אין לי אלא במחשב לאכול בשר מניין למחשב על זריקה ושירי' והקטרה ת"ל האכל יאכל אכילת אדם ואכילת מזבח:

מניין לזבחים הנאכלין ליום א' שמחשבה פוסלת בשני ת"ל ואם האכל יאכל כו'. יכול השוחט לנכרי ולטמאים יהא בלא ירצה ת"ל אתו כו' אין לי שלא ירצה אלא שנשחט חוץ לזמנו וחוץ למקומו מנין לנשחט בלילה כו' וכל הפסולין ת"ל לא ירצה כו' יכול יהו חייבין עליו כרת ת"ל אתו כו' (מכאן עד והנפש אינו בת"כ רק בזבחים דף כ"ח כ"ט וע"ש) ביום השלישי שיהא משולש בדם בבשר באימורין:

לא יחשב. שאינו רשאי. לא יחשב לו. שהמחשבה אחרת מוציא מידי פיגול. פגול יהי'. אם אינו ענין לחוץ לזמנו ת"ע לחוץ למקומו. יהי'. שמצטרפין זה עם זה. והנפש. ולא הציבור. האכלת. ולא המאכלת. האכלת. אכילה בכזית. ממנו. פרט. לחוץ למקומו. עונה תשא. לגז"ש נאמר כאן עונו תשא ונאמר בנותר עונו ישא מה להלן בכל הקדשים אף כאן בכל הקדשי' והבשר (פסחים כ"ד ע"ב) מנין לרבות עצים ולבונה ת"ל והבשר. יכול טמא מטמא בשר קודש במשא ת"ל אשר יגע. והבשר לרבות אימורי קדשים קלים לטומאת בשר. (שם) ד"א והבשר לרבות בשר הפנימי שהוא מותר מכאן אמרו אבר שיצא מקצתו חותך כו'. ובמוקדשין כו':