קריאה במקור

אדרת אליהו · במדבר · פרק 19 · פסוק 20

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
ואיש אשר יטמא ולא יתחטא ונכרתה. אם נאמר אדם הייתי ממעט רק כלים שהכניסום למקדש שאין חייבי' עליה' כרת לכך כתי' ואיש למעט ג״כ קטן:
2
ונכרתה הנפש ההוא מתוך הקהל. לרבות הגרים שאף הם בעונש זה כי כל מקום שנאמר הקהל או קהל הוא מורה על גרים לפי שפסוק זה מורה לדורות ולכך איצטריכו לרבות גרים:
3
כי את מקדש ד' טמא. ולמעלה כתיב את משכן ה' טמא ודרשו רז״ל ואמרו אם נאמר משכן הייתי סבור שנמשח בשמן המשחה ואם נאמר מקדש הייתי סבור שקדושתו קדושת עולם:
4
מי נדה לא זרק עליו. מיעוט שאם נתכוין להזות על אחד והזה ממנו על השני פסול וכן הדין בכלים. ולמה נאמר שני מיעוטי' שגם למעלה כתיב עליו. דרשו רז״ל שבין אם היו אדם והכלי' השניים צריכין הזאה ובין שלא היו צריכין הזאה אעפ״כ ההזאה פסולה:
5
טמא הוא. בהווייתו שמטמא כלים וכל הטומאו' שהיו בו כשנגע במת גם עתה הוא כן:
6
הוא. למעט כלים שנגעו באדם אע״פ שטמאים ז' אינם צריכין הזאה לפי שאין צריכין הזאה אלא האדם והכלים שהיו שם או האדם אפי' נגע באותם הכלים כמו שכתו' בחלל חרב כו' אבל הכלי' שנגעו באדם שנטמא במת טמאין טומאת שבעה אבל אין צריכים הזאה שתיבת הוא הוי מיעוט דוקא הוא טעון הזאה ואין דבר אחר טעון הזאה:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba