קריאה במקור

אדרת אליהו · במדבר · פרק 22 · פסוק 23

נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
1
מהדורא תליתאה
ותרא האתון את מלאך ה' נצב בדרך. ואח״כ ויעמד במשעול הכרמים גדר מזה וגדר מזה. ואח״כ ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול. הענין הוא כי הראה לו ג״ד שהם מגינים על ישראל ולכך לא יוכל לעשות להם מאומה וכמ״ש כי נר מצוה. ותורה אור. ודרך חיים תוכחות מוסר. והם ג' מצוה. ותורה. ויראה. והראהו המלאך ג' דברים אלו מלמעלה למטה בתחילה נצב בדרך. הוא דרך חיים דכתיב ביה דרך ואח״כ במשעול הכרמים הוא התורה גדר מזה וגדר מזה דבתורה כתיב בה מזה ומזה הם כתובים תורה שבכתב ותורה שבע״פ ולכך כתיב שני פעמים זה והוא כ״ד נגד כ״ד ספרים. ומצינו כמה פעמים שהתורה נמשלה לכרם בכרם ביבנה כרמי שלי. ואח״כ ויעמד במקום צר אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול. הן המצות שאין דרך לנטות מהם ימין ושמאל וכמ״ש לא תוסף ולא תגרע וכמ״ש אלה המצות שאין נביא רשאי לחדש דבר אבל בתורה יכול להוסיף חידושים וסייגים ובמצות אסור להוסיף או למעט וכמ״ש אל תט ימין ושמאל הסר רגלך מרע ולכך כתיב כאן אשר אין דרך לנטות ימין ושמאול ועוד אמרו רז״ל סימני אבות הראה לו וכנגדן ג' רגלים פסח נגד אברהם שאפה מצות שבועות נגד יצחק שכתוב בו שקרא לבאר שבעה ובשבועו' כתיב שבעה שבועות תספ' לך וסוכות נגד יעקב וכמ״ש ויעקב נסע סכתה ולכך נקראו רגלים שצריך לעלות ברגלים לראות המקדש וכמו שהאבות כל א' וא' כלול מג' כמ״ש בכל מכל כל. כן כלולין השלש רגלים כל א' משלשתן וג״כ נכתבו ג״פ בתורה בג' בריתות א' בפ' משפטים בברית לוחות הראשונים וא' בפ' כי תשא בברית לוחות שניות וא' בברית של ערבות מואב וכנגד כן כתיב כאן תיבות שלש רגלים ג״כ ג״פ א' בדברי האתון לבלעם ושני פעמים בדברי המלאך וכמו שהרגלים נאמרו ב״פ מפי הגבורה דהיינו במשפטים ובכי תשא והג' ע״י משה. כן כאן ב״פ אמר המלאך ג' רגלים ופעם השלישי אמרה האתון וז״ש סימני אבות וזכות רגלים הראה לו:
2
וחרבו שלופה בידו. הענין מה שכתוב וחרבו. הוא כמ״ש כי זבח גדול לה' בבצרה וטבח גדול בארץ אדום א' לתתא וא' לעינא ולכך גם כאן כתיב ב״פ וחרבו שלופה בידו א' בפסוק ותרא האתון וגו' וחרבו שלופה וא' בפסוק ויגל ה' את עיני בלעם וגו' וחרבו שלופה בידו וכך היה שבאותו פעם תיכף הרג את האתון בחרב ובפעם השניי' נהרג בלעם וכמ״ש בפ' מטות נקם את נקמת כו' ויצבאו על מדין ויהרגו כל זכר כו' ולא הזכיר כלל חרב ואח״כ כתיב ואת בלעם בן בעור הרגו בחרב דייקא בחרב הידוע והמיוחד לו וזהו החרב השני שנכתב כאן שני פעמים וחרבו שלופה חד לעילא וחד לתתא וכמ״ש כי זבח גדול ג״כ שני מיני חרב כדלעיל ולכן אמר המלאך לבלעם כי עתה גם אתכה הרגתי תיבת עתה דייקא שודאי סופו ליהרג בחרב ההוא אלא שגם עתה הרגתי ולא הייתי ממתין עד עת ההיא:
על הנוסח והמהדורה
מהדורה
Aderet Eliyahu, Halberstadt, 1860
רישיון המהדורה
Public Domain
ייחוס ומקור המהדורה
https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001191318

הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.

כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.

הספר בספריא · תנאי הרישיון · קובץ המהדורה במאגר

SHA-256: e07ea6f3ae88a40969617600af5de2152353f9daae551e7acc7ab8a592758fba